תא"ק
בית משפט השלום בבאר שבע
|
42144-01-11
05/11/2013
|
בפני השופט:
יניב בוקר רשם בכיר
|
| - נגד - |
התובע:
1. סלמאן עואישה
2. מחמד אבו עאיש
3. איסמעיל אבו עאיש
4. מוסא אבו עאיש
|
הנתבע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
|
| החלטה |
בפני בקשתם של המבקשים כי אורה על ביטולו של פסק הדין שניתן כנגדם בתיק זה בהעדר הגנה, במסגרת תביעה שהוגשה כנגדם על ידי המשיב, בסדר דין מקוצר על הסך של 189,470 ש"ח.
תמצית הטענות בכתב התביעה:
על פי הנטען בכתב התביעה, המשיב, שהינו תאגיד בנקאי העוסק בין היתר במתן הלוואות, הלווה לה"ה נאיפה אבו עאייש וג'מעה נסאסרה אבו עאייש (להלן:"הלווים") סכום של 105,000 ש"ח לצורך רכישת דירה בשכונה מספר 1, בית מספר 40, בישוב לקייה.
הסכם ההלוואה נחתם ביום 21.10.1991, וביום 25.10.1991 חתמו המבקשים 1,2 ו-4 על ערבות להלוואה ואילו המבקש מס' 3 חתם ביום 29.10.1991 על כתב הערבות.
עוד נטען בכתב התביעה, כי ביום 10.2.2009 הוגשה תביעה כספית כנגד הלווים, על סך של
178,449 ש"ח בבית משפט השלום בב"ש, בתיק אזרחי מספר 3445/09, ובעקבות כך ניתן נגדם פסק דין, בתאריך 18.10.2009.
לביצוע פסק הדין האמור נפתח כנגד הלווים תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב שמספרו 01-45105-49-9, ובתאריך 9.1.2011 ניתן במסגרתו אישור על מיצוי ההליכים כנגד הלווים.
על פי הנטען בכתב התביעה, על אף דרישת המשיב, הלווים לא פרעו את סכומי הכסף אשר התחייבו לפרוע, ולפיכך על המבקשים לשלם את סכום התביעה למשיב מכח ערבותם והתחייבות הלווים על פי הסכם ההלוואה.
ביום 20.5.2011, על יסוד בקשה שהגיש המשיב, נתן כב' הרשם עידו כפכפי (כתוארו אז) פסק דין כנגד המבקשים בהעדר הגנה.
תמצית הטענות בבקשת המבקשים לביטול פסק הדין :
ביום 17.3.2013, בחלוף כמעט שנתיים ימים מיום מתן פסק הדין, הגישו המבקשים את הבקשה שלפני לביטול פסק הדין ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.
בבקשתם טענו המבקשים כי תביעת המשיב הוגשה לבית המשפט בחוסר תום לב, בשרירות לב, ובדרך לא דרך תוך העלמת עובדות מהותיות בכתב התביעה.
לטענתם, בתאריך 10.1.2011, כשבועיים לפני הגשת התביעה, התקיימה ועדה בעניין הלווים אשר החליטה לגביהם כי אם ישלמו סך של 160,000 ש"ח במזומן, תסולק יתרת ההלוואה, ולחלופין, באם ישולם סך של 900 ש"ח לחודש במשך 10 חודשים רצופים, החל מחודש 01/2011, תבוא הבקשה לדיון מחודש בועדה.
על פי הנטען בבקשה, לא גילה המשיב עובדה מהותית זו לבית המשפט עת הגיש את תביעתו.
המבקשים טוענים כי הועדה לא ביקשה לפעול כנגד הערבים, ונתנה הזדמנות נוספת ללווים, אך המשיב בחר להתעלם מהחלטתם ואף הרחיק לכת במעשיו ולא ציין כי החלטת הועדה תקפה למשך 12 חודשים .
לטענת המבקשים, הלווים עומדים בתנאי ההלוואה, ואינם מפרים אותם, ולפיכך כל פנייה אליהם, כערבים, הינה בניגוד להחלטת הועדה ובניגוד לחוק, כלשונם.
עוד טענו המבקשים כי המשיב לא טרח לבצע מסירה לידם, וכי על פי אישורי המסירה שצילמו, נטען כי אישורי המסירה נמסרו לקרוב משפחה אשר סרב לחתום .
לטענתם, המשיב לא טרח להוציא את הנכס למכירה ולפיכך לא יתכן כי מוצו ההליכים .
המבקשים הפנו בבקשתם לפסיקה התומכת לשיטתם לטענותיהם וכן צרפו את החלטת הועדה הבינמשרדית מיום 10.1.2011.